קובה
קובה היא אולי המדינה המיוחדת ביותר בעולם, ללא ספק היא שונה מכל מדינה אחרת בעולם ולא דומה
לשום דבר.
הכל התחיל אי שם בשנת 1800 כאשר קובה הייתה ליצרנית סוכר מספר אחת בעולם, באותו זמן הספרדים שלטו בקובה וארה"ב רצתה נתח מהעוגה (או יותר נכון את כולה) והציעה לספרדים סכומים נכבדים תמורת קובה אך נענתה בשלילה, מאז ידעה קובה מלחמות והפיכות ללא הרף, ארה"ב כבשה אותה מידי הספרדים, תושבי קובה נלחמו למען שחרורה, עד אשר בינואר 1959 הצליחו פידל קסטרו וצ'ה גווארה לנצח ברוב החזיתות והכריזו בינואר 1959 בהוואנה, קובה עצמאית!
בשלב זה התחילו בעיות אחרות לקובנים, קסטרו לאחר עלייתו לשלטון החל לחבור לזרם הקומוניסטי(סובייטים), כלא את מתנגדיו וכל מי שהביע את דעתו השלילית על השלטון והחל לדרדר את הקשרים עם ארה"ב, הכוח הרב שהיה בידיו כנראה סחרר את ראשו של גיבור המהפכה והוא בעצמו הפך לסוג של רודן, הוא הלאים את כל המפעלים והעסקים בבעלותם של אמריקאים ואחר כך את שאר העסקים במדינה.
בשנת 1961 ניסו האמריקאים לפלוש לקובה וזאת על ידי צבא מורדים קובני שאומן על ידי הסי אי אי בגואטמלה. הם ניסו לפלוש דרך פלאיה חירון ולארגה שבמפרץ החזירים אך אחרי 72 שעות נכנעו והפלישה האמריקאית כשלה. לאחר הכישלון פתחה ארה"ב בחרם הכלכלי (אמברגו) על קובה, מאז המצב של העם הקובני נשאר כפי שהוא, חיים תחת שלטונו של קסטרו באותה מדיניות קשה כבר מעל ל-50 שנה.
המדינה נתקעה בשנת 1959 וזה מה שמיוחד בה, היחסים עם ארה"ב קפאו והוטלו סנקציות כלכליות קשות על קובה(האמברגו).
מתנהל בה שלטון קומוניסטי , הממשל כאן בראשותו של פידל קסטרו סופג ביקורת קשה ממדינות בעולם בייחוד בשל הפגיעה בזכויות אדם. הקובניים חיים תחת שלטון קשה שמתערב להם בחייהם הפרטים, ומגביל אותם מאד, אף קובני לא יכול לעשות כרצונו (לפתוח עסק וכו...), הכל נעשה על ידי היתרים מהמדינה שלוקחת את רוב הרווחים של הקובניים העובדים.
מצד שני יש בקובה מערכת בריאות מהטובות בעולם והטיפול לכל קובני הוא בחינם לגמרי, גם הלימודים.
בעקבות כך קובה הפכה למשהו מיוחד, היא לא דומה לשום מדינה הכל כאן קובני! ההשפעה המערבית לא חלחלה כלל, 100% אותנטיות.
הרחובות בערים הגדולות נראים כאילו הזמן עצר מלכת, בניינים עתיקים, חלקם מוזנחים וחלק מטופחים ויפים מאד, המכוניות האמריקאיות הישנות והגדולות שמורות במצב שלא יאמן, כל אוטו ממש פריט לאספנים.
רוב רובם של תושבי קובה הם אנשים חייכנים שמחים ותמיד ישוחחו עמכם בנעימות. הכל זורם לאיטו ב"זמן הקובני" וכולם לא ממהרים לשום מקום. הדעות על המשטר חלוקות, אם תשוחחו עם קובני על הנושא יתכן ותקבלו מטר קללות על פידל או תמיכה מלאה בו, כך או כך נראה שכולם מפחדים מהשלטון ורואים זאת בברור בהתנהגותם.
קובה מכונה "מדינת הסלסה" ולא סתם, מוזיקה תלווה אתכם כפס קול לאורך כל טיולכם בקובה, מכל בית נשמעת המוזיקה והמקצבים , הרומבה ,המאמבו והצ’ה צ’ה הם רק חלק קטן מהעניין, כולם רקדנים טובים שפשוט מכורים לענין, בוודאי תתקלו בריקודים סקסיים בכל מקום כמעט ומי שיודע לרקוד מסודר, מי שלא , חובה ללמוד כמה צעדים. אף פעם לא מאוחר ואפשר להתחיל אפילו בקובה, תתקלו בהמון מורים או מורות לסלסה.
עיר הבירה: הוואנה( אוכלוסיה כ- 2.3 מיליון נפש )
אוכלוסייה: כ- 11 מיליון נפש. 85 אחוז מהתושבים קתולים.
שפות: ספרדית.
מזג אויר: טרופי –חם מאד וגשום, ניתן לטייל כל השנה.
העונה הטובה יותר לטייל בקובה זה בעונה היבשה והיא בין דצמבר – אפריל.
החל ממאי מתחילים הגשמים והחל מיולי אוגוסט יותר חם ולח, בין ספטמבר לאוקטובר יותר רוחות.
שעון: קובה מאחרת את ישראל בשבע שעות; בקובה מונהג שעון קיץ.
מטבע ושער חליפין: המטבע במדינה הוא הפזו הקובני, בקובה נהוגים שני מטבעות, אחד לתיירים ואחד למקומיים. סימנו של הפזו הקובני לתיירים הוא CUC = Cuban Convertible Peso.
חשמל: V110 (כמו בארה"ב). מומלץ לקחת ממיר לספק, שימו לב שה INPUT שלו צריך להיות 110V
וה OUTPUT שלו צריך להיות V220